תרומות ומעשרות

גידולי קרקע (פירות, ירקות, תבואה וקטניות) שגדלו בארץ ישראל, חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות כפי שיבואר בהמשך

טעם המצווה

בספר החינוך במצווה תק"ז, מצוות הפרשת תרומה, מובא אחד הטעמים למצוה זו: משרשי המצוה, לפי שהדגן התירוש ויצהר הם עיקר מחיתם של הבריות והעולם כולו להקדוש ברוך הוא הוא, על כן ראוי לאדם לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו, ושיפריש קצת ממנו לשמו ברוך הוא ויתנו למשרתיו, שהם הכהנים העסוקים תמיד במלאכת שמים , טרם יגע בו יד אדם ויהנה ממנו כלל

הסבר מושגים

מפאת ריבוי הפרטים של הלכות תרומות ומעשרות, יוסברו תחילה המושגים הקשורים להלכות אלו. לאחר מכן יובא הסדר המעשי של הפרשת תרומות ומעשרות:
טבל -גידולי קרקע ( פירות, ירקות, תבואה וקטניות) שגדלו בארץ ישראל וטרם הופרשו מהם תרומות ומעשרות נקראים טבל מקור השם מהמילים: טוב לא (או טב לא,בארמית), שפרושו שהפירות אינם טובים (אינם ראוים) לאכילה ולהנאה (כמוסבר להלן) גם לכהן או ללוי אסור לאכול טבל.
כל המוצרים שאחד המרכיבים שלהם הוא טבל, אסורים באכילה ובהנאה. לכן, אסור להשתמש במיצים, שמנים, אבקות, תמציות, ממתקים ושימורים עד שיופרשו מהם תרומות ומעשרות.

ספק טבל- גידולי קרקע שלא ידוע אם הופרשו מהם תרומות ומעשורת נקראים: "ספק טבל" וחייבים להפריש מהם תרומות ומעשרות מספק.
פירות, ירקות או מוצריהם המצויים בשוקים ובחנויות אסורים באכילה ובהנאה (ראה להלן) אלא אם כן התברר בודאות שהפרישו מהם תרומות ומעשרות.
סדר ההפרשה בספק טבל שווה לסדר הפרשת תרומות ומעשורת מטבל ודאי, אלא שאין מברכים לפני אמירת נוסח ההפרשה כפי שיבואר בהמשך.

איסור הנאה - מלבד איסורי אכילה ושתיה של מוצרי טבל, אסורה גם ההנאה מהם. דוגמאות:
א. אסור להאכיל פירות טבל לבעלי חיים.
ב. אסור להדליק שמן של טבל לתאורה או להסקה.
ג. אסור לזרוע תבואה וקטניות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
ד. אסור לסוך בשמן טבל.
ה. אסור למכור או לתת במתנה פירות, ירקות ומוצריהם אם לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות.

תרומה גדולה- בזמן בית המקדש היו נותנים את התרומה לכהן. התרומה אסורה באכילה לזרים שאינם כהנים. בזמן הזה אסור לכהנים לאכול תרומה מפאת טומאתם, לכן לא נותנים את התרומה לכהן.
שיעור הפרשת תרומה בזמן הזה הוא כל שהוא ( ראה להלן). התרומה טעונה קבורה ואסור להשהות אותה בבית שמא יטעו ויאכלו אותה, אם קשה לקוברה עוטפים אותה היטב ומשליכים אותה לאשפה. תרומה שהופרשה מנוזלים (יין, שמן, מיצים וכד'), יש לשפוך אותה, אך ראוי שלא ישפכו אותה במקום בזיון.

מעשר ראשון- לאחר הפרשת התרומה מפרישים עשירית מהפירות הנותרים, עשירית זו נקראת מעשר ראשון. מעשר ראשון, לאחר שהופרשה ממנו תרומת מעשר (כמובא להלן), מותר באכילה לכל אדם.
בזמן בית המקדש נתנו מעשר ראשון ללוי. בזמן הזה, כאשר מפרישים מספק טבל אין נותנים את המעשר ללוי, אלא מפרישים ואוכלים אותו. כאשר מפרישים מטבל ודאי יש הנוהגים לתתו ללוי.

תרומת מעשר- מתוך המעשר הראשון מפרישים עשירית ( כלומר כמאית מכמות הפירות הכללית). תרומה זו נקראת "תרומת מעשר" דינה כתרומה גדולה והיא אסורה באכילה לזרים, שאינם כהנים.
בזמן המקדש הלוי, שהיה מקבל את המעשר הראשון, היה מפריש ממנו עשירית לתרומת מעשר ונותן אותה לכהן.
בזמן הזה הכהנים אינם רשאים לאכול תרומת מעשר מפאת טומאתם.
כיום מפרישים מהמעשר הראשון תרומת מעשר, אך לא נותנים אותה לכהן. קוברים אותה ועוטפים היטב ומשליכים לאשפה כדין תרומה גדולה.

מעשר שני- מגידולי ארבע השנים: הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית מתוך מחזור של שבע שנים, שהשנה האחרונה במחזור היא שנת השמיטה מפרישים מעשר שני.
שנת השמיטה האחרונה: תשס"ח- 2008
שנות השמיטה הבאות הן: תשע"ה, תשפ"ב- 2015,2022

כמות המעשר השני היא עשירית מהפירות שנותרו לאחר הפרשת התרומה הגדולה ומעשר ראשון (כלומר, כ-9% מהכמות הכללית של הפירות).
בזמן בית המקדש היו אוכלים את המעשר השני בירושלים בטהרה. אם הדרך הייתה ארוכה וקשה היה להביא לירושלים את הפירות, היו פודים אותם בכסף, כלומר, היו מעבירים את הדושה שחלה על הפירות לכסף והפירות היו יורדים מקדושתם ומותרים באכילה בכל מקום. את הכסף היו מעלים לירושלים וקונים בו מזון שהיה נאכל בירושלים כדין מעשר שני.

פדיון מעשר שני- יש ליחד מטבע או כמה מטבעות (ולא שטרות של כסף) במקום שמור לצורך חילול (פדיון) מעשר שני. על מטבע אחד ניתן לחלל מספר פעמים מוגבל בלבד. מספר הפעמים משתנה בהתאם לשינויים בערך הכסף ויש לברר פרטים אלו אצל אדם הבקי בנושא זה. יש לברר פרטים נוספים בהקשר למטבע זו, כגון: כיצד נוהגים במטבע לאחר שחללו עליה מספר הפעמים המכסימלי, מהו דין "פרוטה חמורה" ועוד.

כיום ניתן להיות מנוי ב"קרן לחלול מעשר שני" במנוים בקרן זו מפרישים תרומות ומעשרות כרגיל, אך הם מחללים (פודים) את קדושת מעשר שני של מטבעות במצויות ברות הקרן. המנוים מקבלים מהנהלת הקרן הסבר מדויק כיצד לקיים את המצוה. הסדר זה מקל את אופן קיום המצוה.

מעשר עני- מגדולי השנים השלישית והשישית של מחזור שנות השמיטה מפרישים עשרית מהפירות שנותרו לאחר הפרשת המעשר הראשון (כלומר כ- 9% מכל הפירות) ונותנים אותם לעני מעשר עני מותר באכילה לכל אדם.

מפירות וירקות שהם בספק טבל מפרישים מעשר עני אך אין חיוב לתת או לעני

:מידע נוסף בפרקים איך מעשרים | הלכות נוספות לענין מעשרות