בוא ללמוד שעה בשבוע קבוע

עמוד הבית | צור קשר
אתר זה הינו חלק מסדרת אתרי מידע יהודי של אתר
ללמוד וללמד

:אתרים נוספים
צניעות
ראש השנה וסוכות פסח שבת נטילת ידיים

לשאלות נוספות בהלכה ניתן להתקשר 24 שעות עד כניסת שבת/חג 073 7246000
הפרשת חלה •
הכשרת המטבח •
הגעלה וטבילת כלים •
איסור חדש •
אינדקס כשרות •
שאלות ותשובות •
כשר לפסח •
בישול ישראל •
איסור תולעים •
מצוות התלויות בארץ •
תרומות מעשרות •
?איך מעשרים •
ערלה ונטע רבעי •
שנת השמיטה •
כשרות-עמוד הבית •
בשר ועוף •
מליחה וצליה •
בשר וחלב •
הפרדה במטבח •
כשרות דגים •
דם בביצים •
אתר "פרווה" הינו חלק מסדרת אתרי מידע יהודי של אתר ללמוד וללמד ללמוד וללמד-פורטל שיעורי תורה

המידע ההלכתי באתר באדיבות
הרב זאב גרינוולד
מחבר הספר
שערי ההלכה

ללמוד וללמד-פורטל שיעורי תורה



קו פתוח בנושא שיעורי תורה, מדרשות ישיבות לווי ויעוץ למתחזקים
03 6145000
דואר אלקטרוני
office@ll144.co.il ללמוד וללמד-פורטל שיעורי תורה

ערלה ונטע רבעי



שאלות חברותא רב גמרא אישי שיעורי תורה 144 לימוד יהדות פרווה| הלכות כשרות


פירות שגדלו על העץ בשלוש השנים הראשנות מאז נטיעתו הינם ערלה והם אסורים באכילה. בשנה הרביעית הפירות קדושים והם מותרים באכילה בתנאי, שיחללו (יפדו) אותם במטבע כמו במעשר שני.

נאמר בתורה: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתכם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יה יה כל פריו קדש הלולים לה'. ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו, אני ה' אלקיכם.

הפסוק הראשון אוסר את פירותיו של העץ בשלוש השנים הראשונות מאז נטיעתו.
בפסוק השני נאמר שפרות השנה הרביעית הינם קודש הילולים לה'. פרות אלו נקראים "נטע רבעי" וחלה עליהם קדושה הפסוק השלישי מתיר את הפירות הצומחים על עץ מהשנה החמישית ואילך.

ערלה

על הפירות שגדלו בשלושת שנותיו הראשונות של העץ חל איסור אכילה והנאה. איסור ההנאה כולל: הרחת ריח טוב של פירות ערלה, מכירת הפירות ליהודים או לגויים, נתינת הפרות למאכל לבהמות ועוד.

איסור ערלה חל הפירות בלבד,אולם העלים והענפים של עצי הערלה מותרים בשימוש. יש לשרוף את פירות הערלה אם אי אפשר לשרפם צריך לקבור אותם.

איסור ערלה נוהג בין באילנות של יהודים ובין באילנות של גויים.

גם בחו"ל קיים איסור ערלה, במקרה שקיימת ודאות שהפירות גדלו בשלושת שנותיו הראשונות של העץ.

איסור ערלה קיים בן בשתיל צעיר שטרם עברו עליו שלוש שנים (מאז נטיעתו של היחור או הגרעין) ובין בעץ מבוגר שהעבירוהו ממקום למקום. יש למנות לעץ זה שלוש שנים מיום העברה.

ענפים היוצאים משורש האילן או מהחלק של הגזע הנמצא מתחת לפני האדמה דינם כנטיעה חדשה ויש למנות שלוש שנים לפירות היוצאים מענף זה משעת יציאת הענף. תופעה זו שכיחה בעץ הרימון.

:במקרים הבאים יש לברר את ההלכה אצל אדם הבקי בהלכות ערלה אילן שהעבירוהו ממקום למקום יחד עם גוש אדמה מסביב לשורשיו
אילן שנקצץ מגזעו (המחובר לקרקע) פחות מעשרה ס"מ ולאחר מכן חזר וגדל אילן מגזע זה.

ישנה דעה בפוסקים שכאשר רוב הפירות מאותו המין, המצויים בשוק, אינם ערלה, אפשר להקל ולקנות פירות אלו ללא פיקוח. לפי דעה אחרת בפוסקים כאשר מקור הפרי ידוע (לצרכן או למשווק), אם יש במין זה למעלה מאחוז מסוים של פירות ערלה, אין לקנותם ללא פיקוח כשרות בעניין ערלה.

אחוזי הערלה של כל מין עשויים להשתנות מידי שנה, כי נוטעים מטעים חדשים של עצי פרי. חשוב להיוועץ באנשים יודעי דבר או לעיין בטבלאות אחזי הערלה המופיעות בכל שנה. לפי דעה זו פירות שאין מקורם ידוע דינם חמור יותר ואין לקנותם.

חישוב גיל האילן

צמח נקלט באדמה כעבור 14 יום.

שלושים יום של השנה הראשונה נחשבים לשנה. לכן, נטיעה שנטעו אותה עד ט"ו באב (לדוגמא בשנת תשנ"א) ועברו עליה 44 יום לפני ראש השנה עלתה לה שנה הראשונה.

מונים עוד שתי שנים ( תשנ"ב ותשנ"ג) להשלמת שלוש השנים.

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. לכן, כל הפירות שחנטו עד ט"ו בשבט (תשנ"ד) עדיין אסורים באיסור ערלה.

הפירות שיחנטו מט"ו בשבט (תשנ"ד) עד ט"ו בשבט (תשנ"ה) הם נטע רבעי ויש לחלל אותם לפני האכילה בדומה למעשר שני.

הפירות שיחנטו לאחר ט"ו בשבט תשנ"ה הם חולין ומותרים באכילה.

נטע רבעי

פירות שגדלו בנתו הרביעית של העץ נקראים "נטע רבעי". בזמן שבית המקדש היה קיים היו מעלים את הפירות לירושלים ואוכלים אותם שם.

אם הדרך לירושלים הייתה רחוקה, וקשה היה להביא את הפירות עצמם לירושלים, היו מחללים (פודים) אותם הפירות בכסף, כלומר מעבירים את הקדושה שחלה על הפירות לכסף, ואת הפירות מותר היה לאכול בכל מקום. את הכסף היו מעלים לירושלים, קונים בו דברי מאכל ואוכלים אותם שם.

בזמן הזה הפירות מותרים באכילה רק לאחר שמחללים (פודים) את קדושתם על מטבע, כמו במעשר שני

לפני פדיון פירות שהם ודאי נטע רבעי מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון נטע רבעי". מיד לאחר הברכה אומרים את נוסח החילול (הפדיון).

פירות שהם ספק נטע רבעי (כגון פרות הנקנים בשוקים או בחנויות), חייבים לחלל אותם, אולם בלי ברכה.
מאמר מס' 13
מאמר הבא: שנת השמיטה
מאמר הקודם: איך מעשרים
שיעורי תורה| ישיבות לחוזרים בתשובה | תפילה | רב אישי ללימוד בקצב שלך| שבת|