?איך מעשרים

א. מרכזים במקום אחד את כל הפירות, הירקות והמצרכים שרוצים להפריש מהם תרומות ומעשרות.
כאשר מצרכים מאותו סוג ארוזים בכמה אריזות, יש לקרב את האריזות של אותו סוג זו לזו ולפתוח את האריזות. יש להקפיד שכל הפירות, והמצרכים לא יזוזו ממקומם בשעת ההפרשה. במיוחד יש לשים לב שהנוזלים לא ינועו.

ב. מפרישים (מוציאים) כמות שהיא מאית ועוד משהו מהכמות הכללית, כלומר מעט יותר מ-1% מכל מין. לאחר מכן, שמים סמוך לכל מצרך את מה שהפרישו מאותו מין.

ג. אומרים את נוסח ההפרשה המובא להלן

ד. מברכים את ברכת "להפריש תרומות ומעשרות" אם יודעים בוודאות שלא הפרישו מהם תרו"מ

ה. אם מעשרים את גידולי השנים א,ב,ד,ה, יש צורך לפדות במטבע את מעשר שני, ולכן כאשר אומרים את נוסח ההפרשה מברכים: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על פדיון מעשר שני. ברכה זו נאמרת לפני אמירת נוסח החילול (כלומר לפני המילים : ומחולל הוא וחומשו וכו') אם אדם מסופק שמא הפרישו יאמר נוסח מעשר שני לא יברך.

נוסח הפרשת תרומות ומעשרות

יותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו
הבאור: קובעים שהכמות העודפת על ה-1% בחלק הצפוני של מה שמונח בנפרד תהיה תרומה גדולה

אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפרות, הרי הוא מעשר ראשון
הבאור: קובעים את המעשר הראשון במקומות הבאים: עשירת ממנו באחוז שמונח בנפרד והשאר (תשע עשיריות) בצד צפון של הפירות

אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון, עשוי תרומת מעשר
הבאור: קובעים את תרומת המעשר באחוז המונח בנפרד שעשינו אותו קודם מעשר ראשון.

ומעשר שני בצד דרומו
הבאור: קובעים שהמעשר שני יחול בצד דרומם של הפרות.

ומחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתיה לחלול מעשר שני ורבעי
הבאור: מחללים (פודים) את המעשר השני על פרוטה במטבע המיוחד לכך.

ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני בדרומו
הבאור: קובעים את מעשר העני בצד דרומם של הפרות בשנים ג' ו-ו'.

הברכות

לפני שמפרישים תרומות ומעשרות מ"טבל ודאי" מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש תרומות ומעשרות". באופן המצוי, כאשר קונים פירות וירקות, בשוק או בחנות חייבים להפריש תרומות ומעשרות (אם אין במקום תעודת כשרות מהודרת המציינת כי הופרשו תרומות ומעשרות),לפי כל הפרטים שהובאו לעיל, אולם אין מברכים לפני ההפרשה. בפירות וירקות אלו קיים ספק, שמא כבר הפרישו מהם תרומות מעשרות, ולכן, מספק לא מברכים. רק כאשר מגיעים פירות וירקות ישר מהשדה או מהגינה וידוע שלא הפרישו תרומות ומעשרות, מברכים את הברכה.

לפני פדיון מעשר שני ודאי מברכים " ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון מעשר שני" ברכה זו נאמרת לפני אמירת נוסח החילול (כלומר, לפני המילים: "ומחולל הוא וחומשו וכו")

אם אדם מסופק שמא הפרישו כבר מעשר שני וחללו אותו (כפי שהוזכר לעיל לגבי פירות הנקנים בחנויות) יאמר את נסח חלול מעשר שני אך לא יברך.

מי שיש לו פירות או ירקות שודאי לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות עליו לברר (לפני שמברך את ברכת "על פדיון מעשר שני") אם אמנם הפירות משתייכים בודאות לשנת מעשר שני ולא לשנת מעשר עני.

לאחר ההפרשה

הכמות שהופרשה (מעט יותר מ-1%) אסורה באכילה ובהנאה כי חלו עליה קדושות של תרומה ותרומת מעשר. כיום, אין נותנים אותה לכהן (כי היא אסורה גם להם), וכן, אין להשליך אותה בדרך בזיון . קוברים או עוטפים אותה ואחר כך משליכים.

את הכמות שהופרשה מנוזלים (יין, מיצים, וכד') יש לשפוך. אם קיימת אפשרות, ראוי לשפוך משקאות של תרומה אלו על האדמה ולא לכיור, כדי שלא יתבזו. לפני שמשתמשים בכלי של משקאות תרומה, יש לשטפו כדי שלא יבואו לשתות את שאריות התרומה.
שאר הפירות (ששיעורם פחות מ-99% מהכמות הכללית) מותרים באכילה.

המעשר נותר בידו של בעל הבית והוא מותר באכילה לזרים. כאשר מפרישים מעשר ראשון מטבל ודאי יש הנוהגים לתת אותו ללוי.

כאשר מפרישים מעשר עני מטבל ודאי נותנים אותו לעני.

מה עושים עם המטבע שחיללו בה מעשר שני ונטע רבעי בפרק ביעור מעשרות