כשרות דגים

כל הדגים אשר יש להם סנפירים וקשקשים מותרים באכילה. הדגים שאין להם סנפירים וקשקשים, הנם טמאים ואסורים באכילה. דגים אינם טעונים שחיטה או מליחה.

כל דג שיש לו קשקשים יש לו גם סנפירים (מאידך מצויים דגים טמאים רבים שיש להם סנפירים ואין להם קשקשים) לכן, אם מוצאים קשקשים בלבד (כגון על חתיכת דג שאין בה סנפירים) הדג כשר. מן הראוי להדגיש שמצויים למכירה בחנויות ובשוקים דגים שאינם כשרים. עלולים להיכשל בכך, בעיקר, כאשר קונים חלקי דגים ללא עור ולא ניכר אם היו לדג קשקשים או לא. אין לקנות דגים או חלקי דגים אלא אם כן, ידוע בוודאות שהם מסוג הדגים הטהורים המותרים באכילה. גם בשימורי דגים עלולים להימצא דגים טמאים שבשרם (וגם השם שלהם) דומה לדגים הטהורים.

ביצי דגים- הביצים של הדגים הטמאים גם הן אסורות באכילה. הקוויאר מכיל ביצים מדג טמא והוא אסור באכילה. דם דגים- דם דגים טהורים אינו אסור מהתורה כדם עופות ובהמות. אולם מפני מראית עין (שהרי דם הדגים נראה כדם של עופות ובהמות) אין להשתמש למאכל בדם דגים שקבצו אותו בכלי, אלא אם כן מערבים בו קשקשים וניכר עליו שבוא דם דגים.

הפרדה בין אכילת דגים לבשר או חלב

מותר לאכול דגים עם חלב או מוצרי חלב, כי דגים אינם נחשבים כבשר. אולם רבים מבני עדות המזרח ועוד אינם אוכלים ביחד עם חלב או מצרי חלב.

כאשר אוכלים באותה ארוחה דגים ובשר, יש להפריד בינהם על ידיד אכילת פת וכד' ושתית משקה (לא מים). הטעם לחיוב הפרדה זה משום סכנה.

אין לבשל ביחד דגים ובשר ואין להניחם באותם כלים. לאחר אכילת הדגים שוטפים את הכלים (הצלחות והסכו"ם) שהשתמשו בהם לאכילת הדגים, אם רוצים לאכול בהם בשר.

שרץ המים

רק הדגים שיש להם סנפירים וקשקשים התרו לאכילה מבין בעלי החיים המצויים במים. כל בעלי החיים האחרים נקראים בתורה "שרץ המים" והם אסורים באכילה.

אסור זה כולל בעלי חיים שונים, כגון: צדפות, חלזונות, שבלולים, סרטנים, חסילונים ( שרימפס) ועוד.

הדפס העמוד

מאמר מס'
מאמר הבא:
מאמר הקודם:

---