הפרשת חלה

כאשר מכינים בצק מקמח דגן וכמות הקמח עולה על 1.200 ק"ג מפרישים חתיכה בגודל "כזית" (גודל של ביצה בימינו) ושורפים אותה על האש. מצוות הפרשת חלה, הינה זכות מיוחדת לנשים ומיוחסות לה סגולות רבות.

מצוה להפריש חלה מהעיסה שלשו אותה מקמח שלשו אותה מקמח דגן. כל עוד לא הופרשה חלה ממוצרים שנעשו מקמח (לחם, עוגות, מצות, קמח מצה, ופלים וכד') הם טבל ואסורים באכילה.

בתורה נאמר : "ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה, כתרומת גרן כן תרימו אותה".
בספר החינוך מצווה שפ"ה מובא אחד הטעמים למצות חלה:

משרשי המצוה, לפי שחיותו של אדם במזונות, ורב העולם יחיו בלחם, רצה ה' לזכותינו במצוה תמידית בלחמנו, כדי שתנוח ברכה בו על יד המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו. ונמצאת העיסה: מזון לגוף ומזון לנפש".

חייבים להפריש חלה גם מעיסת בצק שנעשתה בארץ ישראל מתבואת חו"ל. למרות שהפרשת חלה הינה מצווה מיוחדת לארץ ישראל חז"ל תקנו להפריש חלה מבצק שעיסה שנעשתה בחו"ל מתבואת חו"ל.

התנאים להפרשת חלה

מתי מפרישים- יש להפריש חלה בגמר עשית הבצק, אולם אם לא הפרישו לפני האפייה, יפרישו חלה מהמוצר המוגמר לאחר האפיה.

שיעור החלה- ראוי להפריש שיעור כזית (גודל של ביצה בימינו) מהבצק. אם הפריש חלה בגודל כל שהוא יצא ידי חובה. כאשר מפרישים חלה מספק (כגון: מדברי מאפה שקנו בחנות), יש הנוהגים להפריש לכתחילה כל שהוא.

שיעור הבצק- לפי שיעור החזון איש אם יש בעיסה 2,250 גרם קמח, מפרישים חלה ומברכים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצוונו להפריש חלה (מן העיסה) ואחר כך אומרים הרי זו חלה. לפי שיעור הרב חיים נאה מברכים על הפרשת חלה כאשר יש בעיסה 1,660 ג"ר קמח.


כמות הבצק החייבת בהפרשה אך ללא ברכה- אם יש בעיסה 1,200 ק"ג קמח אך אין בה את השיעור המובא לעיל, מפרישים חלה ואומרים "הרי זו חלה" ולא מברכים.

שריפת החלה- אסור לאכול את החלה המופרשת. שורפים אותה ואין לזרוק אותה בדרך בזיון. מי שאינו יכול לשרוף את החלה, יעטוף אותה בשקית וכד' וישליך אותה לאשפה.

קל ופשוט לעטוף את החלה המופרשת בנייר סופג, להניח על להבת הגז ולהפוך לכל הצדדים עד שהחלה שרופה היטב ואינה ראויה למאכל כלב.

אין לשרוף את החלה בתוך תנור האפיה שאופים בו עוגות או מוצרי אפיה אחרים.

עיסה לבישול או טיגון- עיסה שאינה עומדת לאפיה אלא לבישול או לטיגון כגון אטריות, מפרישים ממנה חלה, אך לא מברכים.

מי מפריש- במצוות הפרשת חלה יש זכות קדימה לאישה. אם אין אישה בבית מפריש האיש.

ילד או ילדה לפני שהיגיעו לגיל מצוות, לא יפרישו חלה.

:סדר ההפרשה

א. מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה (מן העיסה)" אם הבצק בכמות הראויה לברכה כפי שנכתב לעיל.

ב. לוקחים חתיכה בגודל "כזית" (גודל של ביצה בימינו) ואומרים הרי זו חלה

ג. שורפים את החלה המופרשת באש, ואם אי אפשר לעטוף בשקית ולזרוק לאשפה.

הלכות נוספות

א. יש להפריש חלה, לפני האכילה, ממוצרים העשוים מקמח הנקנים בחנויות, אם קיים חשש שלא הפרישו מהם חלה בעת היצור. כל עוד שלא הפרישו מהם חלה, המוצר אסור באכילה.כאמור לעיל, כאשר מפרישים חלה מספק אין מברכים אלא רק אומרים "הרי זו חלה"

ב. אם שמים בסל או בכלי קיבול כמה עיסות או דברי מאפה של אותו אדם, שבכל אחד מהם אין שיעור חלה ובכולם יחד יש שיעור, הסל מצרף אותם וחייבים להפריש מהם חלה. הסל מצרף רק כאשר האדם שהעיסות שלו אינו מקפיד שהעיסות תגענה ותתערבבנה זו בזו. לכן, סוגי בצק שונים אינם מצטרפים.

ג. מי שקיבל דברי מאפה מכמה אנשים (או שקנה בחנות מוצרי מאפה שונים), והוא מסופק שמא על חלק מעיסות אלו כבר הפרישו חלה ועל חלק לא, עליו ליטול חלה מכל אחד מהמוצרים בנפרד.

ד. נהוג שנשים אופות חלות בערב שבת מעיסה שיש בה בצק בשיעור חיוב. מנהג זה הוא משום כבוד שבת, וכן כדי שתוכלנה לקיים בערב שבת את מצוות הפרשת חלה

ה. אסור להפריש חלה בשבת. דין הפרשת חלה בשבת שווה לדין הפרשת תרומות ומעשרות בשבת מי שיש בביתו עיסה שלא הופרשה ממנה חלה לפני השבת או החג ואין לו פנאי להפריש יכול להתנות את נוסח ההפרשה בלשון עתיד ובשבת להפריש. החלה שהפרישו הינה מוקצה (לומדים את הנושא באופן מורחב בדיני שבת)

ו. אסור להפריש חלה ביום טוב, כפי שאסור להפריש בשבת. אולם עסה שנתחייבה בחלה ביום טוב כגון: עיסה שלשו אותה ביום טוב, מותר להפריש ממנה חלה עיין ערך דיני יום טוב

ז. מה שהופרש לחלה הינו מוקצה ואסור לטלטלו לאחר שהיניחוהו אסור גם לשורפו ביום טוב, כי השריפה אינה לצורך יום טוב.

סרטונים ומאמרים בנושא הפרשת חלה

איך זה מתבצע -טקס הפרשת חלה

טקס הפרשת חלה סרטון

טקס הפרשת חלה מתקיים בכל יום חמישי בשעה 16.00
בבית הרב קנייבסקי לע"נ הרבנית
הכניסה חופשית

מאמר מס' 15

מאמר הבא: הכשרת המטבח

מאמר הקודם: שנת השמיטה