הלכות הפרשת חלה

Home  >>  הפרשת חלה  >>  הלכות הפרשת חלה

פרוט ההלכות הנוגעות להפרשת חלה:

מצווה להפריש חלה מהעיסה העשויה מקמח מחמשת מיני דגן. כל עוד לא הופרשה חלה ממוצרים שנעשו מחמשת מיני דגן (כגון לחם, עוגות, מצות, קמח מצה, ופלים וכד') הם נקראים "טבל" ואסורים באכילה.

 

התנאים להפרשת חלה:

 

מה שיעור הבצק ממנו אפשר להפריש?

לפי שיעור החזון איש אם יש בעיסה 2,250 גרם קמח, מפרישים חלה בברכה, (ואחר כך אומרים ''הרי זו חלה''.) לפי שיעור הרב חיים נאה אם יש בעיסה 1,660 גרם קמח מפרישים חלה בברכה. מתחת לכמות זו, כמות הבצק החייבת בהפרשה אך ללא ברכה - עד ל - 1,200 גר' קמח. - מפרישים חלה ואומרים ''הרי זו חלה'' ולא מברכים. עיסה מתחת לכמות זו לא מתחייבת בהפרשת חלה.

מתי מפרישים?

יש להפריש חלה בגמר עשית הבצק - כשהעיסה מוכנה, אולם אם לא הפרישו לפני האפייה, יפרישו חלה מהמוצר המוגמר לאחר האפיה.

מה גודל החלה המופרשת?

ראוי להפריש שיעור ''כזית'' (גודל של ביצה בימינו) מהבצק. אך אם הפריש חלה אפילו בגודל ''כל שהוא'' (-פירור) יצא ידי חובה.
כאשר מפרישים חלה ממוצר שספק אם הופרשה ממנו חלה (כגון: מדברי מאפה שנקנו בחנות), יש הנוהגים להפריש לכתחילה ''כל שהוא''.

מי מפריש?

במצוות הפרשת חלה יש זכות קדימה לאישה. אם אין אישה בבית מפריש האיש.
ילד או ילדה לפני שהיגיעו לגיל מצוות, לא יפרישו חלה

איך שורפים?

אסור לאכול את החלה המופרשת, ואין לזרוק אותה בדרך בזיון. שורפים את החלה היטב ואחרי שאינה ראויה לאכילה מותר לזרוק אותה. מי שאינו יכול לשרוף את החלה, יעטוף אותה בשקית ניילון וישליך אותה לאשפה.
טיפ!
קל ופשוט לעטוף את החלה המופרשת בנייר סופג, להניח על להבת הגז ולהפוך לכל הצדדים עד שהחלה שרופה היטב ואינה ראויה למאכל - אז ניתן להשליך אותה.
אין לשרוף את החלה בתוך תנור האפיה בו אופים עוגות או מוצרי אפיה אחרים.

 

הלכות נוספות:

 

תבואת חו"ל:

חובה להפריש חלה מעיסת בצק שנעשתה בארץ ישראל, אפילו אם הקמח מחו"ל,

וכן חז"ל תקנו להפריש חלה מבצק שעיסתו נעשתה בחו"ל אף שהקמח גם הוא מחו"ל.

 

הפרשת חלה מספק:

יש להפריש חלה, לפני האכילה, ממוצרים העשויים מקמח הנקנים בחנויות, אם קיים חשש שלא הפרישו מהם חלה בעת היצור. כל עוד שלא הפרישו מהם חלה, המוצר אסור באכילה.כאמור לעיל, כאשר מפרישים חלה מספק אין מברכים אלא רק אומרים "הרי זו חלה"

 

עיסה המיועדת לבישול או טיגון:

עיסה בכמות הנ"ל שאינה עומדת לאפיה, אלא לבישול או לטיגון כגון אטריות או פנקייקס, מפרישים ממנה חלה, אך לא מברכים. (מפרישים ואומרים רק "הרי זו חלה")

 

צרוף עיסות:

אם שמים בסל או בכלי קיבול כמה עיסות או דברי מאפה השייכות אותו אדם, כאשר בכל אחד מהם אין שיעור חלה, אך אם מצרפים אותן יחד יש בהן שיעור, הסל מצרף אותם וחייבים להפריש מהם חלה.

הסל מצרף רק כאשר האדם שהעיסות שלו אינו מקפיד שהעיסות תגענה ותתערבבנה זו בזו. לכן, סוגי בצק שונים אינם מצטרפים.

אך מי שקיבל דברי מאפה מכמה אנשים (או שקנה בחנות מוצרי מאפה שונים), והוא מסופק שמא על חלק מעיסות אלו כבר הפרישו חלה ועל חלק לא, עליו ליטול חלה מכל אחד מהמוצרים בנפרד.

 

הפרשת חלה בשבת ויום טוב:

נהוג שנשים אופות חלות בערב שבת מעיסה שיש בה בצק בשיעור חיוב. מנהג זה הוא משום כבוד שבת, וכן כדי שתוכלנה לקיים בערב שבת את מצוות הפרשת חלה. אך אם קרה ושכחו להפריש לפני שבת/יום טוב יפעל לפי ההלכות הבאות:

 

  1. אסור להפריש חלה בשבת. דין הפרשת חלה בשבת שווה לדין הפרשת תרומות ומעשרות בשבת. (ראה הלכות תרומות ומעשרות) מי שיש בביתו עיסה שלא הופרשה ממנה חלה לפני השבת או החג ואין לו פנאי להפריש יכול להתנות את נוסח ההפרשה בלשון עתיד ובשבת להפריש. החלה שהפרישו הינה מוקצה ואסור לטלטל אותה (לומדים את הנושא באופן מורחב בדיני שבת ראה קישורים רלוונטיים)

 

  1. אסור להפריש חלה ביום טוב, כפי שאסור להפריש בשבת. אולם עסה שנתחייבה בחלה ביום טוב עצמו כגון עיסה שלשו אותה ביום טוב, מותר להפריש ממנה חלה (עיין ערך דיני יום טוב)

 

  1. החלה שהופרשה הינה מוקצה ואסור לטלטלה לאחר שהניחו אותה, ולמרות שמותר לבשל ולהעביר אש ביום טוב אסור לשרוף אותה ביום טוב, משום שהשריפה אינה לצורך יום טוב.

 

מאמרים קרובים:

הפרשת חלה / טיפים

Print Friendly
יש שאלות?
{subscription-email}